דרכו של סאדאת לירושלים, 1977-1970

ביקור סאדאת בירושלים היה גולת הכותרת של מחשבה מדינית, העזה וחזון נדירים, חרף ההתנגדות שעוררו בשעתו הן במצרים הן במדינות ערב האחרות. ההעדפה של סאדאת לדיפלומטיה שיקפה ריאליזם מדיני והכרה בחוסר התוחלת של שימוש בכוח להשגת מטרותיה של מצרים. גישה זו אפשרה לשני הצדדים להתגבר על קשיי המשא ומתן על הסכם השלום. ההסכם נחתם במרץ...
9.6.26

אמת מארץ תצמח: מקומות קדושים, פראיים ומשותפים

הדיון הציבורי בישראל נוטה להציב את הדת היהודית והאוניברסליזם כשני קטבים מנוגדים: זו נתפסת כמקור להדרה ולסכסוך, וזה כהבטחה לשוויון ולשלום. אך האם ההבחנה הזו אכן מסבירה את המציאות? והאם ייתכן שהמפתח לחיים משותפים אינו מצוי בעקרונות מופשטים כלל, אלא דווקא במפגשים קונקרטיים המתרחשים במרחב? תוך התבוננות במקומות קדושים, ובפרט באלה המשותפים ליהודים ולפלסטינים, נפרשת...
26.4.26

סיכום 2025: בלב הסערה או אחריה?

שנת 2025 הייתה שנה עקשנית בטלטלותיה: מלחמה עם איראן, הפגנות, הפסקת אש והחזרת החטופים, משבר חוק הגיוס, חרמות בינלאומיים, עליית הבינה המלאכותית, גל שרפות והתקרבות לבחירות. המציאות הישראלית המשיכה להתנדנד בין תקווה לייאוש, בין ודאות לאי-ודאות. בלב הסערה של שנה זו המשיך מכון ון ליר לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב: לשאול שאלות, לייצר...
31.12.25

בלדי שיק: ביוגרפיה פוליטית וגבולות טעם המקום בישראל/פלסטין

"לגרמנים יש ב.מ.וו, לנו יש שמן זית בלדי" (נאסר אבו פרחה, פרויקט כנען־פלסטין). "במטבח המסעדה ומבעד לויטרינה הצבעונית, אנחנו מוסיפים את השיק אל הבאלאדי" (ארז קומרובסקי, מסעדת באלאדי שיק). מה בעצם אומרת המילה "בלדי"? האם אפשר לתרגם אותה, או שמא עצם הניסיון לתרגם מערער את משמעותה? לכאורה "בלדי" הוא תיאור פשוט של דבר "מקומי" או...
2.11.25

לאהוב אותה זה לחדש אותה: על דילמות של התחדשות דתית בעקבות הסרט "מלכת השבת"

בסצנת הפתיחה של הסרט "מלכת השבת" (Sabbath Queen) בבימויו של סנדי דובובסקי נראה הרב עמיחי לאו-לביא יושב בחדר מרווח שנראה מסודר לקראת טקס נישואים, ומשוחח עם שני החתנים לעתיד, שניהם לבושים כנזירי זן. אחד מהם, כך אנחנו מבינים בהמשך, הוא יהודי, השני – לא. לאו-לביא, כך נראה, מודע לסיטואציה החריגה. הוא מישיר מבט למצלמה ואומר...
4.8.25

יריב ראוי – סיכום העונה הראשונה

"כדי להבין מי אנחנו אולי לא כדאי לריב, אבל בהחלט צריך להתווכח". במילים אלו פותח ד"ר אדם קלין אורון כל פרק של הפודקאסט "יריב ראוי". "יריב ראוי" נולד מתוך שיתוף פעולה בין מכון ון ליר בירושלים לרדיו 103fm כדי לקדם תרבות מחלוקת בונה. בחברה מקוטבת שמתקשה להחזיק חוסר הסכמות, רצינו ליצור מרחב לשיח מכבד, קשוב...
16.7.25

הצצה לפורום: קולות מעזה

הציבור הישראלי שאינו קורא ערבית אינו חשוף לעדויות המגיעות מעזה או לעמדות של הציבור העזתי בנוגע למלחמה, לישראל ולמחשבותיו על העתיד. מאז תחילת המלחמה עמלנו בפרויקט התוכן המשותף לפורום לחשיבה אזורית ולמכון ון ליר לפרסם ברבים את הקולות האלה. במאמר קצר זה אנו מביאים מבחר קולות ונקודות מבט על עזה וממנה. קולות מתוך הרצועה במרץ...
22.5.25

מהמנהרע והלאה: הזמנה להתקבץ ולהביט ביחד על ההווה

המציאות היומיומית של השנה האחרונה היא סְחַרְחָרָה של אלימות ואימה, של אובדן פיזי וסימבולי, של חוסר אונים וזעקה. זו סְחַרְחָרָה שבניגוד לחוקי הפיזיקה אינה מאיטה עם החיכוך באוויר, אלא מאיצה דווקא.   להביט לתוך המנהרה ב-10 בספטמבר 2024 הציג דובר צה"ל לעולם את המנהרה שבה הוחזקו ונרצחו אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי, הרש גולדברג-פולין,...
18.9.24

חרב הפיפיות של העיור הכפוי

בעקבות הסרט "מוות באום אל-חיראן" המוות באום אל-חיראן, שעל שמו נקרא הסרט שלפנינו, היה כידוע מוות כפול: בעת הפינוי-בכוח של הכפר הבדואי הלא מוכר ב-18 בינואר 2017 נהרגו שני בני אדם, האחד תושב הכפר והשני שוטר שהשתתף בפינוי. תוצאות הפינוי הטרגיות היו חריגות אך גם סמליות: הן סימלו מדיניות מסועפת ולא אחידה שאינה רק פוגענית...
7.8.24

הצצה לפורום: דה־רדיקליזציה משני צידי הגדר

בצל המלחמה בעזה, וכשכל העיניים נשואות ליום שאחריה, "דה־רדיקליזציה" הפכה למילת מפתח בשיח הישראלי על עתיד רצועת עזה. ד"ר יריב מוהר, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית במכון ון ליר, כתב לאחרונה על ההזדמנויות והסכנות שבתוכניות הדה־רדיקליזציה לעזה, ועל הצורך בריסון הגורמים הקיצוניים משני צידי הגדר. אנחנו מביאים כאן את מאמרו המלא, שפורסם באתר המשותף למכון...
15.7.24

"תאי-לנד בישראל": צורך, רגולציה וניצול

היסטוריה קצרה של מדיניות ישראל כלפי מהגרי העבודה מתאילנד שלושים ותשעה מהגרי עבודה לחקלאות מתאילנד נרצחו בטבח 7 באוקטובר. שלושים ואחד מהגרי עבודה אזרחי תאילנד נחטפו לרצועת עזה באותו יום נורא. עשרים ושלושה מהחטופים שוחררו משבי החמאס ושמונה עדיין נמצאים בשבי. שניים מהם הוכרזו כמתים על ידי דובר צה"ל אך גופותיהם טרם הושבו. אף על...
10.7.24

הכול כלול: דמוקרטיה מכלילה וחופש הביטוי

בצל המלחמה בעזה, רבים מודאגים מהכרסום בחופש הביטוי – באקדמיה, ברשתות החברתיות ובתקשורת. האם מדובר בתהליך הכרחי שבאמצעותו הדמוקרטיה הישראלית מתגוננת מפני איומים, או בתהליך הרסני אשר מפרק את ציפור הנפש של החברה בישראל? חופש הביטוי משמש לעיתים סמן למצבה של הדמוקרטיה כולה. דמוקרטיה חזקה ומכלילה תתגאה בחופש הביטוי שלה, אך אם הדמוקרטיה נוטה להתגוננות,...
7.7.24

רגשות בשירות הפופוליזם

מדינות רבות בעולם חוות בשנים האחרונות משברים פוליטיים שקשורים לעלייתו של הפופוליזם, וכך גם ישראל. אך מהו פופוליזם? בבסיסו, זהו סגנון פוליטי שמגדיר את הפוליטיקה כמלחמה בין אליטה מניפולטיבית לבין "העם" הטוב וההגון. לעיתים קרובות מתלווים לפוליטיקה הפופוליסטית מאפיינים בעייתיים נוספים, כמו דמוניזציה של קבוצות מיעוט, שחיקה של מוסדות דמוקרטיים, עלייה בפופולריות של אידיאולוגיות לאומניות,...
1.5.24

תמונה ואלף מילים: פעילות דיגיטלית אחרת

בשבועות האחרונים זכינו אצלנו במכון ון ליר בירושלים לחגיגה של אמנות וקולנוע. צוות הפורום הדוקומנטרי בישראל בחר להקרין אצלנו את חמשת הסרטים שהיו מועמדים לפרס הסרט התיעודי באורך מלא, ובכך חשף אותם לא רק לחבריו, שהיו בעלי זכות הצבעה בתחרות, אלא גם לקהל הרחב. ואלו הם חמשת הסרטים המועמדים שהוקרנו אצלנו במשך חמישה שבועות: המרד...
28.3.24

למה נוצרות תיאוריות קונספירציה בזמני אסון?

כולנו קמנו בבוקר שבת 7 באוקטובר למציאות נוראה, אבל גם קשה מאוד להבנה: איך יכול להיות שלא הייתה שום התראה? איך ייתכן שלחמאס יש יכולות כאלה? איך אנשים יכולים להתנהג בצורה נוראה כל כך?  לכל השאלות האלה אולי יש תשובות, אבל אלה תשובות מסובכות ולא ברורות, שלא ממש עוזרות לעשות סדר בעולם. לפיכך, עוד באותו...
24.12.23

נצרת–כפר עציון: פליטות, תורה ומצוות והדה־קולוניזציה של ישראל־פלסטין

המעפילים הפלסטינים באספת האבלים שנערכה ביום השלושים לפטירתו של הסופר והמסאי יהושע רדלר־פלדמן, הלא הוא ר' בנימין, סיפר עורך הדין הפלסטיני פריד וג'די טברי על בקשה שקיבל ר' בנימין מתושב נצרת לסייע למורה ערבי ולאביו שנאסרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים בעקבות העובדה שאירחו בביתם "מסתנן", כהגדרת הממשל הצבאי. ר' בנימין, שלאורך שנות החמישים יצא...
10.9.23

רק על העצמי לספר ידעתי: הסלפי והחילוניות

בשנת 2013, כמו בכל שנה, בחרו עורכי מילון אוקספורד את מילת השנה של השפה האנגלית. בניגוד לשנים קודמות, בשנה ההיא שררה תמימות דעים בין עורכי המהדורה הבריטית של המילון לעורכי המהדורה האמריקאית: מילת השנה היא selfie. המילים שבהן התחרה הסלפי לא היו קוטלות קנים: לגמר הגיעו בין היתר bitcoin, binge-watch ו־twerk. אבל לדברי העורכים, זו...
10.8.23

על כתיבה מסאית ופתיחת התחרות לשנת 2023

"אנחנו חיים בתקופה צבעונית. זו אינה שעתם של הכבלים השקופים, שממילא יש להודות שכבר התרופפו. העולם לכאורה נפתח בהדרגה אל אפשרויות נוספות. אלא שבהתרופפות, כמו בכל מאחז קסמים, נדרשת תנועה זעירה לא נכונה, והקשר מתהדק במקום להשתחרר. כי זה המלכוד: אנחנו לכאורה מקבלים את כל צורות החיים. אבל אם במקרה נורמלת מחייך האלטרנטיביים אל הכביש...
12.7.23

קול ישראל בערבית – "והרי הסיפור לפניכם, אנא הסכיתו ושמעו!"

נדמה כי ההיסטוריה של תחנת קול ישראל בערבית, או "בית השידור הישראלי", כפי שכונתה בערבית, מעולם לא סופרה במלואה. גם המעט שנכתב ופורסם על אודות התחנה הציג תמונה מצומצמת  המסכמת את כל פעילותה כמכשיר של תעמולה, לוחמה פסיכולוגית והסברה מדינית של ישראל. אכן, הקו המנחה של מנהלי התחנה הראשונים היה ליצור מכשיר הסברה אשר יפעל...
21.6.23

המלצה על ספר: "משילות משולבת בישראל: היבטים תיאורטיים ומעשיים"

מהי משילות משולבת? מהו הרקע לצמיחתה? מהם יתרונותיה וחסרונותיה? האם בכוחה להציע פתרון למשבר הלגיטימציה של הדמוקרטיה? בכל אלה ועוד דנים מאמרי הספר משילות משולבת בישראל: היבטים תיאורטיים ומעשיים, בעריכת יצחק גל-נור, ליהיא להט ונטע שר-הדר. הספר מתבסס על עבודתה של קבוצת מחקר שפעלה במכון ון ליר בירושלים בשנים 2015–2018, והוא השלישי בטרילוגיה העוסקת במדיניות...
31.5.23

"משפט הבנקאים": הפעולה הישירה ועורמת ההיסטוריה

הערות על סרטו של אליאב לילטי הסרט "משפט הבנקאים" עוקב אחר מאבקם של ברק כהן ופעילי "באים לבנקאים", מאבק המנסה לחשוף את מערך ההפשטה הקפיטליסטי שמנתק את הסובייקטים הפועלים מהאחריות המוסרית לפעולותיהם. כהן מחזיר את האחריות לאנשים שמסתתרים מאחורי האנונימיות של החוק. חמוש בחבר או שניים, במצלמה ובמגפון, הוא מגיע לבתי האחראים על הבנקים, רודף...
11.5.23

מה בין ההפיכה המשטרית להר הבית?

יכול להיות שיש קשר בין ההפיכה החוקתית לבין הסערה סביב הר הבית? האם איום על הדמוקרטיה מקביל לאיום על מקומות קדושים? במאמר דעה שפורסם לראשונה ב"הארץ" (9.4.23), פרופ' שי לביא – ראש מכון ון ליר בירושלים ופרופ' בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב – דן בחיבור בין השניים ומציע הצעה לעתיד אופטימי יותר. המאמר מובא כאן...
16.4.23

"הלו, שומעים אותי?"

כוכבה לוי והסרט "סבוי" של זהר וגנר בלילה שבין החמישה לשישה במרץ 1975 התבצרו שמונה לוחמי פת"ח במלון סבוי בתל אביב. מטרתם הייתה תפיסת בני ערובה ושחרורם בתמורה לשחרור מחבלים. בפיגוע במלון סבוי נהרגו שמונה אזרחים, שלושה חיילי צה"ל ושבעה מאנשי הפת"ח. אחת מבני הערובה במלון הייתה כוכבה לוי. *** שבע פעמים נשמע בסרט "סבוי"...
10.4.23

האם הבינה המלאכותית תציל אותנו?

כבר שנים שמומחי טכנולוגיה ועתידנים מבשרים על עידן הבינה המלאכותית העומד בפתח ומזהירים מפני השלכותיו העמוקות על החברה. בדבריהם נשמעת מנטרה קבועה: מקצועות מסוימים כגון נהגי מוניות, קופאים, עובדי ניקיון וכדומה צפויים להתחלף באלגוריתמים ולהיעלם מן העולם, ואילו המקצועות היצירתיים לעומת זאת אמורים להמשיך ולהישאר נחוצים גם להבא. והנה בשנה האחרונה, עם השקתם של מחוללי...
29.3.23

"אי אפשר להישאר ואי אפשר לעזוב"

על סרטו של בילאל יוסף "חיים בצל המוות حياة في ظل الموت" כתיבת רשימה קצרה על סרטו של בילאל יוסף, חיים בצל המוות حياة في ظل الموت, אינה אתגר פשוט. על פני השטח מדובר במשימה שדורשת ממני להתייחס לתופעת הפשיעה בחברה הערבית, אך הסרט מצליח, בדומה למציאות, להציג שלל מורכבויות ביחסים בין המדינה והחברה היהודית...
14.3.23

מי אתה, בעצם, מאיר כהנא?

מהו כהניזם? רבים מדברים בשבועות האחרונים על עליית הכהניזם בישראל או על כניסת הכהניסטים לממשלה. אבל מהו כהניזם? כמו טראמפ והטראמפיזם או ביבי והביביזם, גם מאיר כהנא זכה לכך שתופעה פוליטית ייחודית תיקרא על שמו. אולם בשונה מטראמפ ונתניהו – ומרייגן ומתאצ'ר עוד קודם לכן – כהנא לא עמד בראש מדינה, מיליוני אנשים לא הצביעו...
22.1.23

מדינת לאום ורב־לאומיות כבסיס למאבק מעמדי

בחירות 2022 חשפו שינויים חברתיים ארוכי שנים שהתחוללו בציבור הישראלי וחלקם מעורר דאגה בנוגע לעתידה של הדמוקרטיה בישראל. כיצד החזרה אל ההיסטוריה של האימפריות הרב־לאומיות מאפשרת להבין את המציאות הישראלית? והאם מדינת הלאום, תוצר של הסדר הפוליטי החדש שכונן בעקבות מלחמת העולם הראשונה – מאפשרת להבין כיצד תוכל להתקיים דמוקרטיזציה? בשלושה רבי שיח במסגרת הסדרה...
1.1.23

בתוך המסך: יחסי כוח בפרק התשיעי של "המפקדת"

העונה השנייה של "המפקדת" (כאן 11) הסתיימה בפרק סיום לא רע שניסה לקשור את כל הקצוות ובד בבד ליצור מתח לקראת עונה נוספת. עם זאת אין ספק ששיאה של העונה הגיע דווקא בפרק שלפניו, "לנצח במערכה". הפרק התשיעי זכה לתגובות בעיקר על סצנת הסיום המשעשעת שלו: דקה שלמה שבמהלכה המב"סית, הסמ"פ והרס"ר של בסיס הטירונים...
30.11.22

הקראת ספרים לילדים בחברה הערבית בישראל

מה יעשו ילדים ללא גישה לספריה ציבורית? מה יעשו ילדות שלא קראו להן ספרים בילדותן? כיצד יתחילו הילדות והילדים הללו את כיתה א'? בחברה הערבית התשובה היא חד משמעית: אוצר המילים שלהם יהיה דל והערבית הספרותית תהיה להם כשפה זרה; הילדים יחוו פער קוגניטיבי, חברתי ורגשי והישגיהם הלימודיים יהיו נמוכים. לשלבי ההתפתחות הראשונים בתקופת הילדות...
4.9.22

המלצה על ספר: "תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית"

אנו שמחים מאוד לבשר על צאתו לאור של ספרו של אמנון רז-קרקוצקין תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית, בסדרת "הקשרי עיון וביקורת". זהו ספר מעורר מחשבה וגדוש תובנות, שמאיר את תפיסתנו העצמית מזוויות חדשות, ממקם אותה בהקשר רחב ומציע כיווני חשיבה חדשים. אופיו הפרגמנטרי משהו של הספר מאפשר לנוע בו קדימה ואחורה ולקרוא חלקים...
11.8.22

"טנטורה": קולנוע תיעודי ושיח הנכבה בישראל

"מדינת ישראל, על סוכניה השונים, מתחזקת מעת היווסדה "מסך בערוּת" רווי הסתרה והכחשה החוצץ בין אזרחיה היהודים של המדינה ובין נסיבות הקמתה. ההסתרה וההכחשה סופגות בימים אלה מהלומה משמעותית בדמות הסרט הדוקומנטרי המעולה של אלון שורץ, "טנטורה", העורך בירור מחודש ומעמיק של אירועי הקרב בכפר טנטורה במלחמת העצמאות, ושל פרשת תדי כץ, שעסק בחקר האירועים...
19.6.22

הר הבית – מה הציבור הישראלי חושב עליו?

לעלייה להר הבית יש תומכים ומתנגדים – מסיבות דתיות, מסיבות פוליטיות ומנימוקים אחרים. עד לאחרונה דעת הקהל בישראל כלפי העמדות, ההשקפות והפעולות השונות סביב הר הבית הייתה בגדר נעלם. קבוצת המחקר "הר הבית בציבוריות הישראלית", הפועלת בשלוש השנים האחרונות במכון ון ליר בירושלים, הוקמה במטרה ללמוד ולהבין את ההשקפות השונות בציבור ביחס להר הבית. במסגרת...
8.6.22

דעה: פועלות לשוויון – יום הנשים הבינלאומי

לקראת יום הנשים הבינלאומי, הדס בן אליהו מעלה גם השנה את נושא חוסר השוויון המגדרי בעבודות המשפחה ובעולם התעסוקה, וזאת בעקבות נקודת מבט של אישה צעירה שמאסה בחוקי המשחק המגדריים המקובלים. האם יש דרך לשנות אותם ולחתור למען שוויון אמיתי? אני נוהגת בדרכי לעבודה בירושלים. בתי יושבת לצדי, פותרת תרגילים בפיזיקה תוך כדי הנסיעה. זהו הסמסטר...
8.3.22

המלצה: אוּרי לוי על "סיפור עכּאא'י"

הפרויקט היחיד בישראל המוקדש לתרגום ספרות ערבית לעברית במודל דו-לאומי דו-לשוני משותף הוא פרויקט מַכְּתוּבּ مكتوب וחוג המתרגמים של מכון ון ליר. סדרת הספרים מַכְּתוּבּ מביאה לקדמת הבימה סִפרות ערבית איכותית – פרוזה, שירה ויומנים היסטוריים, מתוך עיניהם של החיים בארצם. התרגומים נעשים בעבודה משותפת וייחודית של יהודים ופלסטינים. עורך ראשי: פרופ' יהודה שנהב-שהרבני. עורכי...
22.12.21

דעה: חד־פעמי – ההיגיון של עידן האנתרופוקן

"השתמש וזרוק" הפך להיות הרבה מעבר למונח בעידן שלנו היום. זוהי דרך חיים של ממש בעולם שבו הכול חד־פעמי – פלסטיק, נייר ודלקים מזהמים. אולי הפתרון לבעיה שמאיימת על קיומנו הוא ללמוד לחיות כמו הצמחים? האם האדם מסוגל לשנות הרגלים ולהציל את כדור הארץ ואיתו את הציביליזציה כולה? ד"ר עפרי אילני, עמית באקדמיה ע"ש פולונסקי,...
8.12.21

מזרחים ומזרחיוּת

האם הפער בין אשכנזים למזרחים גובר באמצעות השימוש לשלילה במושג פריפריה? כיצד פועלת פרקטיקה של גזענות ממוסדת באמצעות מכשיר מיון צבאי, הלא הוא הקב"א? וכיצד אפשר לבחון את הסוגיה האתנית בישראל מזווית חדשה, הזווית של המזרחיות, בעזרת הסוציולוגיה של הרגשות? גיליון 54 של כתב העת תיאוריה וביקורת עוסק בדרום: הדרום הישראלי והדרום הגלובלי. בהקשר של...
30.9.21

כנס הפוסטקפיטליזם הראשון בישראל

בחודש אפריל 2021 קיים מכון ון ליר את הכנס הראשון בישראל שהוקדש לפוסטקפיטליזם. הכנס, שנמשך יומיים, היה ייחודי לא רק בשל עיסוקו הממוקד בחשיבה ובעשייה פוסטקפיטליסטית, אלא גם בשל מגוון המשתתפות והמשתתפים שהוא כינס יחד ומגוון הזוויות שמהן הנושא נבחן. ביומו הראשון של הכנס התארח פרופ' יאניס ורופקיס, לשעבר שר האוצר של יוון. בהרצאתו הציג...
15.8.21

עבודות הגמר הזוכות בפרס ון ליר לשנת תשפ"א

התבוננות בקשיים העולים מתוך תפיסת העולם הקווירית, עיון במקאמות (סוגה ספרותית) של אל-חרירי ותרגומן לעברית, קריאה ברומן "ערבסקות" באמצעות מתודות קריאה שונות, ועיון מחודש באוצר שירתו של ר' שלום שבזי – כל אלו הם נושאיהן של עבודות הגמר הזוכות בפרס ון ליר לשנת תשפ"א שהוענק ב-4 ביולי 2021. לימודי הרוח הם צורך חיוני לאדם ולאנושות....
10.8.21

אירועי תרבות ואמנות: הרצאות נבחרות

אירועי תרבות ואמנות כמעט נעלמו בשנה שבה מגיפת הקורונה השתלטה על חיינו. החוסר היה מורגש והתעצמה ההרגשה שצריכת אירועי אמנות ותרבות אינה מותרות, אלא צורך עמוק ובסיסי בחברה המודרנית. עכשיו כשהאירועים חוזרים אלינו – הופעות, תערוכות, הצגות וקולנוע, גם אצלנו במכון ון ליר בירושלים חוזרים בהדרגה לפעילות פיזית ולקירוב חברתי, תוך הפעלת מודל היברידי: מלבד...
28.6.21

הר מירון – מה השתנה בין 2015 להיום?

הר מירון עלה לכותרות לאחרונה בעקבות האסון שהתרחש בהילולת ל"ג בעומר, אסון שהעלה את השאלות האלו: כמה אנחנו יודעים על ההר ועל חשיבותו בימי שגרה עבור גורמים שונים בחברה הישראלית? כיצד נראית ההיערכות לקראת אירועי ל"ג בעומר בשנים האחרונות, ואיך היא נתפסה טרם האסון? מהו שורש המחלוקת הקניינית סביב ההר, והאם מדינת ישראל צריכה להפקיע...
20.6.21

הקורונה מאחורינו? לא לכולנו

אחרי שנה ושלושה חודשים שמדינת ישראל חיה תחת מגבלות מגיפת הקורונה, משרד הבריאות פרסם את ההודעה הדרמטית – מתחילת יוני יוסרו ההגבלות. ישראל צועדת אל עבר תקופה חדשה, שבה אין משמעות לתו ירוק או סגול, וזה בהחלט משמח. אבל אסור לנו לשכוח את אלו שמלכתחילה השתייכו לקבוצת הסיכון, ועליהם החיסון לא מגן – מדוכאי חיסון...
26.5.21

יהודי ערב: גירוש או עלייה? "הזמן הזה"

עלייה יהודית מארצות ערב – יש חיה כזאת בכלל? האם היא הונעה מאידיאולוגיה או שאולי הייתה תוצאה של רדיפה בידי השלטונות המקומיים? האם העברת יהודי ארצות ערב אל מדינת ישראל הייתה באמת יוזמה של המדינה או פרי יוזמתם של שלטונות אחרים? זו הזדמנות לתת הצצה קטנה אל מאמריהם של עמית לין ואסתר מאיר-גליצנשטיין ולספק כמה...
18.4.21

קול קורא: פרס ע"ש האב פרופ' מרסל-ז'אק דיבואה

מכון ון ליר בירושלים מתכבד להשיק את הפרס ע"ש האב פרופ' מרסל-ז'אק דיבואה לעבודות מחקר מצטיינות בתחומי ההגות הנוצרית בזיקותיה הרב-תרבותיות. דמותו של האב פרופ' מרסל-ז'אק דיבואה שימשה מופת להגות דתית חיה שמשלבת בין אמונה לתבונה ובין תודעה פוליטית עכשווית לבין נוכחות חיה של הגות העת העתיקה וימי הביניים, והיא מציעה מודל של נצרות סקרנית...
8.3.21

חרדים לגוף או לנשמה?  

ההתמודדות עם משבר הקורונה העלתה שאלות והצביעה על ההבדלים העמוקים בין החברה החרדית לבין החברה הכללית. להבדלים האלה יש כמה סיבות, אך הקושי בקרב הציבור הלא חרדי להבין את ההתעקשות של חלקים בחברה החרדית לפעול באופן שבו הם פועלים – הולך ומתעצם. ערב דיון שייערך במכון ון ליר בירושלים בהשתתפותם של עידו הררי, מנחם נאבת,...
3.3.21

חג הטבע – "מה יודעים הצמחים?"

פריחת השקד ברחבי הארץ מסמלת את בואו של ט"ו בשבט – חג האילנות. זו הזדמנות לתת כבוד לפירות הארץ, אך בעיקר לטבע, ולהקדיש מחשבה לאיכות הסביבה. בלתי אפשרי לדבר על טבע וצמחים בלי להזכיר את צ'ארלס דרווין ואת אמונתו ואהבתו לעולם הצומח. דרווין ובנו סר פרנסיס אף פרסמו בסוף המאה ה-19 ספר, המדגים את פעילותם...
27.1.21

סיכום שנת 2020 – "מחשבה בשידור ישיר"

מאז נכנסה המדינה לסגר הראשון עקב נגיף הקורונה עבר מכון ון ליר בירושלים לשדר הרצאות ואירועים בשידור חי – באתר המכון, בערוץ היוטיוב ובדף הפייסבוק – במסגרת "מחשבה בשידור ישיר". ההרצאות נערכו כך שכל אחת ואחד מהמשתתפות ומהמשתתפים צולמו בביתם, והקהל – שהוזמן לשאול שאלות – צפה מביתו שלו. במאמר זה ריכזנו כמה מההרצאות המרכזיות...
18.1.21

אאוטסיידרים במדע – סדרת הרצאות

כיצד ניתן להכניס מחשבה מקורית והבנה חדשה של המציאות אל תוך המדע ולגרום לתוצאות יוצאות דופן? על ידי כניסתם של ה"אאוטסיידרים", בעלי זווית הראייה השונה. ה"אאוטסיידרים", במקרה הזה, הם מדענים שנכנסו לתחום זר להם, חידשו והביאו לתוצאות דרמטיות. מוכרים לנו פיזיקאים שפנו לביולוגיה כדי להשתמש בכלים שרכשו לפיצוח חידת החיים והתורשה, מתמטיקאים שחוללו מהפכה באקולוגיה,...
10.1.21

האוטופיה של ההון

הפוליטיקה בישראל אימצה לעצמה דרך חדשה לבלוט בזירה הגלובלית – הסכמי אברהם. אין ספק שכינון נורמליזציה ביחסי ישראל עם המדינות הערביות היא בשורה מרעננת, אך היא מגלמת בתוכה חלוקה חברתית עולמית, דאגה להון הלאומי וחיזוק הכלכלה המדינית – המאבק ההגמוני בישראל על כל רבדיו. על מאבק זה כתבה אילת מעוז במסתה, לקריאה אצלנו עכשיו באתר...
27.12.20

זרקור על ורדה שיפר

מכון ון ליר אינו רק מוסד אינטלקטואלי שעוסק בפיתוח רעיונות פורצי דרך. הוא גם לא רק בניין מרשים בלב קמפוס מטופח בירושלים. מבחינתנו, עובדי המכון, ון ליר הוא בעיקר מקום של חברוּת אמיתית, של עבודת צוות ושל תמיכה הדדית. אז מי אנחנו – העובדים? חשבנו להפנות מדי פעם את הזרקור אל הנשים והאנשים שעומדים בלב...
8.11.20

חוגגים את התורה, אבל קצת אחרת

בחג שמחת תורה מציינים את סיום קריאת התורה ואת התחלתה מחדש במחזור קבוע. יש ספרים שהם תוצר של נסיבות היסטוריות ויש ספרים האחראים לעיצובה של ההיסטוריה. כזה הוא ספר הספרים המקראי. לאורך תולדותיה של האנושות שימש התנ"ך, והוא מוסיף ומשמש, מורה דרך ומצפן. מנהיגים ופשוטי עם, מצביאים ומחוקקים, הילכו בין דפיו וביקשו לעצב את מציאות...
6.10.20

הנורמליזציה עם סודן ומי ישלם את המחיר?

ימים ספורים לאחר ההכרזות על נורמליזציה ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות הודיע דובר משרד החוץ הסודני על שיחות לנִרמול היחסים בין סודן לישראל. לאחר ההודעה הזו הדובר פוטר מתפקידו. פיטוריו, כך נראה, מעידים על מורכבות הנושא הישראלי בעיניים סודניות, מורכבות שעמדה עליה ענבל בן-יהודה במאמר שפורסם בפרויקט "אופק" בפברואר האחרון, לאחר פגישת ראש הממשלה נתניהו עם יו"ר מועצת הריבונות של סודן....
20.8.20

עבודה בבית, עבודה מהבית

מגֵפת וירוס הקורונה הביאה לשינויים רבים בשוק העבודה. אחד מהבולטים בהם הוא המעבר לעבודה מהבית. חבָרות ומוסדות רבים מצאו את משרדיהם חסרי תועלת בזמן שהוכרז הסגר הכללי, ולנוכח זאת התארגנו ואִפשרו לעובדיהם, במהירות וביעילות, לעבוד מהבית. קשיים מעשיים נפתרו והתנגדויות עבר התמוססו אל מול הצורך לשרוד כלכלית. אבטחת מידע, ציוד מִחשוב, תקשורת צוותית, פיקוח ואמון...
30.7.20

האנתרופוקן – עידן האדם

אנחנו חיים בעידן שבו ההשקפות שלנו על הטבע משתנות. בעבר הטבע ניצב מול המתורבת, הביתי והחברתי. כיום, עם התקדמות המדע וההתפתחויות הטכנולוגיות, הניגוד בין הטבעי והלא-טבעי הולך ומיטשטש, הולך ונעלם. אובייקטים דיגיטליים "חכמים", טכנולוגיות רבייה חדשניות, סביבות וישויות מדומות, פתרונות רובוטיים במגוון תחומים, מיפוי הגנום האנושי – אלו רק דוגמאות אחדות לכוחות משני-מציאות שיש למדע...
29.7.20

כשלא מבינים את אבא

במאי 2020 יצא לאור הספר שלמה הכורדי ואני והזמן בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب מבית מכון ון ליר. מדובר בספרו של סמיר נקאש, אחד מגדולי הסופרים היהודים-עיראקיים של המאה ה-20, אשר כתב אך ורק בערבית. עובדה זו גרמה לכך שכתביו כמעט שלא נקראו – לא בידי יהודים-ישראלים, משום שנכתבו בערבית; ולא בידי ערבים, משום שנכתבו בידי יהודי....
18.7.20

שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִיעָנוּ ל"הזמן הזה"

בסוף מאי 2020, ערב חג השבועות – לאחר כשנתיים שבהן שימש הזמן הזה במה מקוונת לדיון ציבורי רעיוני – יצא לאור גיליון מודפס ראשון שלו. גיליון כתב העת הופץ חינם לכל מנויי הארץ יחד עם גיליון החג של העיתון, ובנוסף הוצבו עותקים שלו במספר מוקדים ברחבי הארץ – גם הם לחלוקה חינם. הפצה רחבה זו...
18.7.20