מה קרה לקרדיט המוסרי? על הסכת חדש שצולל לעומק שורשי הקיטוב

מאז 7 באוקטובר נדמה שמשהו בסיסי נסדק בשיח הציבורי – לא רק בישראל, אלא גם בזירות שאמורות היו להיות בית טבעי לשפה של צדק, סולידריות ואמפתיה. עבור רבים בישראל, בייחוד באקדמיה ובשמאל הליברלי, התגובה הקרה – ואף המאשימה – של מוסדות מערביים מובילים לאירועי הטבח לא הייתה רק אכזבה פוליטית; היא נתפסה כערעור עמוק על...
4.2.26

חילוניות: מבפנים ומבחוץ

כמו בני אדם, גם עמים ומדינות נוטים באופן טבעי להיות מרוכזים בעצמם. אבל אף שהנטייה הזאת היא מובנת, יש לה גם חסרונות. לא לחינם קבעו חז"ל שמכיוון שאדם קרוב אצל עצמו, הוא אינו יכול להיחשב עֵד אמין ביחס למעשיו – וגם הכלל הזה נכון לא רק ליחידים אלא גם לקולקטיבים. לכן, הרבה פעמים אם אנחנו...
4.11.25

מאחורי האבן הירושלמית: סיפורה של שכונת גילה

לקראת הקרנת הסרט "חוק האבן" אנחנו מפרסמים קטע מספרו של מריק שטרן "כיכר החתולות: מסע אל התת מודע הירושלמי". --- בשנת 1984 אבא שלי שלח להורים שלו במוסקבה תמונה ובה הוא, אחותי פולינה ואני עומדים מחובקים ומחייכים בחצר הפנימית שלנו ברחוב ליש 404 על 4 בשכונת גילה. בגב התצלום נכתב: "החצרות יפים מאוד, אפשר לראות...
14.9.25

מדה האן ועד כוכבה לוי: סרטי דוקו ישראליים לצפייה מהבית

ההנחיות והצורך לשמור על ביטחוננו בתקופה מורכבת זו מחזירים רבים מאיתנו אל הבית. אך גם בתוך השגרה המוגבלת לא חייבים להסתפק רק בצפייה בחדשות – זוהי הזדמנות להיחשף לסרטים דוקומנטריים מעוררי מחשבה, שמציעים מבט מעמיק על החברה, ההיסטוריה והמרחב שאנו חיים בו. החממה ליוצרי קולנוע תיעודי של מכון ון ליר מתקיימת כבר שבע שנים ומקבלת...
24.6.25

על "ניצחון"

מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, נדמה שמושג אחד – "ניצחון" – השתלט על השפה, על המרחב הציבורי ועל התודעה. אבל מה זה בעצם אומר "לנצח"? האם מדובר במטרה ממשית, באידיאל מוסרי – או אולי במלכודת? במסגרת פרויקט מילון שמ"ש רון דודאי בוחן מקרוב את המשמעויות הגלויות והסמויות של השימוש במושג זה בשיח הישראלי וגם את...
9.6.25

על "שלום"

המילה "שלום" הפכה בעבור רבים, ישראלים ופלסטינים כאחד, לטעונה עד כדי כך שמעדיפים להימנע משימוש בה. אך שלום אינו רעיון נאיבי או אוטופי, אלא תיאור של מצב עניינים רווח בין מדינות ובתוכן. עם זאת, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שבו שזורים מאבקי שליטה וזהות, דורש גישה מורכבת יותר. במסגרת פרויקט המילון של שמ"ש,  נבחנת המילה "שלום" מחדש: כיעד...
27.5.25

בין המודע ללא-מודע של הקו הירוק

מחשבות בעקבות הסרט "הדונם של סבתא" לפני כעשור הוזמנתי לראיון עבודה ששימח אותי מאוד. על מנת לתאם את מועד הריאיון בדקתי באפליקציית המפות כמה זמן נדרש לי כדי להגיע למקום. או אז נוכחתי לגלות שהעבודה המיועדת נמצאת מעבר לקו הירוק. באותה תקופה ידעתי שזה אמור להפריע לי, שזה לא בסדר, אבל בגופי לא ידעתי למה....
30.1.25

על המסמך "היום שעכשיו"

חלופות למדיניות ישראלית המבוססת על למידה מלקחי העבר הפרסומים של פרויקט התוכן המשותף של תחום ישראל במזרח התיכון והפורום לחשיבה אזורית בוחנים את המזרח התיכון בגישה רב־ממדית מתוך אימוץ מבט ביקורתי על יחסי הגומלין של ישראל עם סביבתה. על בסיס עקרונות אלה פרסמנו באתר המכון מסמך מדיניות מקיף שכתבו 15 חוקרים וחוקרות ישראלים, יהודים וערבים/פלסטינים....
23.1.25

בצל אסון: פלסטינים בתוך האזרחות הישראלית

בספרו נוכחים נפקדים כתב דויד גרוסמן: "הרוב היהודי בישראל מתייחס אל האזרחים הפלסטינים כולם כאל נוכחים נפקדים. כך הם נתפסים בתודעה, כך הם משתקפים בדרך-כלל בכלי התקשורת: כהוויה של היעדר קולקטיבי, כקבוצה שהיא אמנם קיימת, אך נטולת פנים או שמות, ובעלת תכונות אחידות, רובן שליליות. אם ב-1948 היו הפלסטינים בישראל 'אלה שאינם, אך למעשה ישנם'  –  הם הפכו במהלך השנים...
8.1.25

מבט תיעודי על הסכסוך: "איך הגענו הנה?"

סדרת הקרנות ודיונים במכון ון ליר בירושלים, ינואר-פברואר 2025 הצפייה בסרטי הסדרה בתחילת 2025 עשויה לעורר תחושה מוזרה, שנובעת מהפער בין הכנות והישירות של הסרטים ביחס למציאות הישראלית לבין השיח הציבורי השולט מחוץ לאולם ההקרנה. היצירות כולן מתאפיינות בחקירה סקרנית ויסודית, כאשר במקביל בערוצים המסחריים וברשתות החברתיות חוגגות ההכחשה והצדקנות. אחת השאלות החשובות שהפער הזה...
22.12.24

בתוך המסך: מי מפחד.ת מחזה משוחרר?

מגדר וגוף בסרט "תמיכה מלאה" "כל כך הרבה ראשים מדברים ואף אחד לא נדרש לשאלה החשובה ביותר: האם לישון עם חזייה?!"  (שרון מייבסקי, פייסבוק, 23.9.24)   בשלהי ספטמבר 2024, בעקבות התעצמות הלחימה בזירה הלבנונית והאיומים האיראניים בדבר מתקפת נגד קשה, התמלאו הרשתות החברתיות באזכורים הומוריסטיים יותר ופחות לגבי שאלת ההכרח והצורך ללכת לישון עם חזייה...
8.12.24

"מה חשבת, שלהיות אישה זה פשוט?"

טרנספורמציה מגדרית ומאבקי נשים בסרט "ספיר" סרטו של לירן עצמור, "ספיר", עוקב אחר ספיר ברמן במאבקה לשמור על תפקידה כשופטת בליגת העל בכדורגל במקביל למעבר המגדרי שלה, לאחר יציאתה הפומבית מהארון כאישה טרנסג'נדרית. באחת הסצנות, במהלך אימון של ספיר עם מיתר, חברה וקולגה ותיקה בשדה השיפוט, עולה לדיון הפער בין היכולת הנוכחית של ספיר לבין...
20.8.24

הסרט "קו המים": מי הדובר ומי האחר?

במרכז העלילה של הסרט התיעודי "קו המים" אירוע מתגלגל שהגיע לשיאו בקיץ 2020 ונמשך עד אמצע 2023 – המחאה הציבורית סביב מניעת הגישה לנחל האסי, העובר כולו בתוך קיבוץ ניר דוד, לציבור הרחב. הסרט מלווה את חברי המחאה, קבוצה של צעירים מעמק בית שאן, שתחת השם הקולקטיבי "משחררים את האסי" פעלה לאורך תקופת המחאה בפעילות...
13.6.24

בעקבות אוקטובר: הזמן הזה

אוקטובר 2023 ייזכר כחודש שבו החיים בישראל כפי שראינו אותם וחשבנו עליהם השתנו מן הקצה אל הקצה. כיצד הטבח של שבעה באוקטובר והמלחמה בעזה משפיעים על התודעה היהודית הישראלית והבינלאומית, וכיצד הם משנים את תפיסותינו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני? בעקבות האירועים האחרונים קיבץ כתב העת הזמן הזה שנים-עשר חוקרות וחוקרים המנסחים מחשבות ראשוניות על המציאות המדממת...
19.11.23

"דעתו של החייל": הצנזורה הצבאית בשירות האח הגדול

כיצד התגלגלה מחלקת הצנזורה של המנדט הבריטי ליחידה צבאית שמטרתה לנטר את מכתביהם האישיים של חיילי צה"ל? מה מגלות לנו חמישים שנה של התכתבות על קונפורמיזם וחתרנות, האם היה זה מנגנון שליטה קולוניאלי שביקש לשמר חשיבה נכונה? מאמרו של ד"ר שי חזקני משרטט את תולדותיה של הצנזורה הצבאית ואת האופן שבו פיקחה על החיילים דרך...
16.7.23

החיים, קצת אחר כך: קריאה בארבע הנובלות הפוסטקפיטליסטיות

מי שנולדו, התבגרו והתהלכו בעולם בשלושת העשורים האחרונים, משנות התשעים של האלף הקודם, חוו מציאות משתנה תדיר. פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים לנו להפיק חשמל מזרימת המים, מתנועת הרוח ומקרני השמש – פלא פלאים! ובכל זאת, לאדם הפשוט, משתמש הקצה, לא מאוד משנה כמה המצאות הובילו את החשמל אליו כל עוד הסמארטפון ייטען, ועדיף כמה שיותר מהר....
6.6.23

20 שנה לגדר ההפרדה: התצלומים של אלכס ליבק

כבר עשרים שנה חלפו מאז ההחלטה לבנות את גדר ההפרדה. חומה שחילקה מציאות חיים אחת לשתיים, אחת לכל עם. אצל מרבית הישראלים מדובר באירוע שכמעט כבר נשכח. בניית הגדר ושיתוף הפעולה הבטחוני עם הרשות הפלסטינית שהתלווה אליה אפשרו לישראלים רבים להדחיק את הסכסוך הישראלי־פלסטיני ולהתנהל בחיי היומיום כאלו אינו קיים עוד. ומה לגבי הפלסטינים? בשביל...
1.6.23

זמנים מודרניים באימפריה העוסמאנית

במזכר ששלח לארמון באיסטנבול באוקטובר 1907 דיווח מושל מחוז ירושלים, עַלִי אֶכְּרֶם בֵּיי, כי מגדל שעון נבנה על חומת העיר. "למרות שהיו מגדלי שעון המציגים שעות 'אלפרנגה' בכל פינה בעיר ירושלים," הסביר המושל, "לא היה אפילו שעון אחד המציג את השעות האסלאמיות." המושל כיוון בדבריו לשיטת השעות הייחודית של האימפריה העוסמאנית שבה כוונו השעונים להראות...
23.2.23

צנזורה לא תשנה מציאות

'שני ילדים ביום' - מבט על מעצרי ילדים בשטחים לאחרונה עלה לכותרות הסרט 'שני ילדים ביום' בשל הצהרתו של שר התרבות החדש, מיקי זוהר, כי הוא מתכוון למשוך את המימון שניתן לו משום שהוא מוציא את דיבתה של ישראל. הסרט מגולל את סיפורם של ארבעה נערים מאזור בית לחם שעל אף גילם הצעיר (חלקם עדיין...
8.2.23

עקרת הבית הישראלית וגלגוליה של העבודה השקופה

מהי "עבודה שקופה"? בשנת 1958 נערכה בחיפה תחרות "בעלת הבית הישראלית". על פי תנאי התחרות רשאית הייתה להשתתף בתחרות "כל אישה שהיא עקרת בית עצמאית", ואחת מהשאלות בטופס היתה "האם הנך עובדת נוסף לעבודתך בתור עקרת בית?". כותרת התחרות, והניסוח "כל אישה", חושפים את התפיסה הממגדרת של עבודת הבית. השאלה שלאחר מכן מניחה כי עקרוּת...
6.2.23

ארכיון המכון: הספרייה כמועדון חברתי

כיצד הפכה הספרייה לפרלמנט הבלתי רשמי של מכון ון ליר? איזה אירוע חדשותי הפר את השקט המופתי? והאם נפתרה התעלומה – מי היה עמית המחקר הראשון שישב בספרייה? כמו במדור הארכיון הקודם, שבו העלינו את סיפור הגבורה מאחורי תצלום מרגש מהארכיון שלנו, גם הפעם יצאנו לחקור סיפור מעברו של המכון, והפעם – סיפור הקשור בספרייה...
26.6.22

חיי המרכז: מחשבות על האתגר החילוני המרכזי

איפה קל יותר לרקוד, בחתונה או במסיבה? יש בכלל הבדל בין השתיים? ובכן, כן. ההבדל המרכזי הוא שלחתונה יש מרכז – הריקודים הם סביב הזוג המאושר, ואילו במסיבה פשוט רוקדים – לא לשם משהו, ולא בהכרח לעבר מישהו, אלא רק רוקדים. חתונה היא אירוע עם כללים חברתיים וטקסיים ברורים. מובן לכול שבני הזוג הם המצויים...
1.5.22

עוני, אימהות ורגשות

חוסר ביטחון, ספק עצמי, בושה, אשמה וחרדה – רגשות המוקצים לבני מעמד העובדים. נשים ממעמד העובדים מתחברות לרגשות אלה, כחלק בלתי נפרד ממפגש ממשי או מדומיין עם בנות מעמד הביניים ועם המבט המעמדי השיפוטי, השולל את התנהלותן על כל היבטיה ובמיוחד את תפיסת האחריות האימהית.  נהוג לחשוב על רגשות כדבר טבעי ואוניברסלי, אך למעשה –...
1.2.22

ארכיון המכון: דגם של סולידריות

הארכיון של מכון ון ליר כולל אינספור תצלומים, מכתבים וזיכרונות מימי הקמתו ועד היום. דפדוף באלבומי התמונות שלנו העלה צילום מרגש, שמאחוריו עומד סיפור של גבורה שמצביע בעיקר על כוחה של הסולידריות. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה חל ב-27 בינואר, והשנה נזכור אותו דרך סיפור יוצא דופן שהתרחש בהולנד. מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על שיתופי פעולה...
27.1.22

דעה: אילו היה לטבע קול

ט"ו בשבט מבקש לייחד את תשומת הלב שלנו כלפי הנוכח-נפקד של העולם, חסר הקול, הלא הוא הטבע. עידו וולף מבקש להסב את תשומת ליבנו לפורח שסביבנו, על רקע משבר האקלים המאיים. אילו יכול היה הטבע לדבר, מה הוא היה מספר לנו? קשה לנו לדמיין. ראשית, זה דורש מאיתנו להתמסר רגע קט לפעולת האנשה, מעין הכפפה...
16.1.22

זרקור על אדם קלין אורון

ד"ר אדם קלין אורון עובד במכון ון ליר יותר מעשור ועסק בו בתחומים שונים. כיום הוא מנהל צוות הדיגיטל ואחראי תחום ההשפעה החברתית של המכון. הוא היה ממקימי תוכנית "מסעות דעת: מנהיגות אינטלקטואלית צעירה" ושימש המנהל האקדמי שלה. אדם הוא אנתרופולוג של הדת, והוא חקר בין השאר את הרגלי הנופש בחברה החרדית, את השיח הציבורי...
9.1.22

מדע חוצה גבולות – סדרת הרצאות

האם היית רוצה לדעת את גורלך הרפואי, ואיך זה קשור לביג דאטה? אילו גבולות חדשים יוצר לנו האינטרנט, שחשבנו שיפרוץ את כל הגבולות שהיכרנו? וכיצד חציית הגבול בין הטבעי למלאכותי בהנדסת אנוש עלולה לשנות את עצם טבענו? המטפורה של חציית גבול היא עשירה ומגוונת: אנו חוצים גבול כשאנחנו עוברים מארץ לארץ, אבל גם כשאנחנו מעיזים,...
3.1.22

משמעות הבית: סדרת הרצאות

האם הטכנולוגיה השפיעה על האופן שבו אנחנו רואים את הטבע כבית? כיצד מושג המולדת מעצב את תפיסת המציאות שלנו? ואיך זהותנו נקבעת על ידי הנוכחות הביתית? התהייה על משמעות הבית כמושג פילוסופי ורוחני, לצד היותו גשמי – בלתי נמנעת מאז הוגי יוון ועד היום. ההגות הנוצרית תופסת את העולם הבא כבית היחיד והנצחי, והדרך אליו...
12.12.21

"מר מאני" של א.ב. יהושע

לציון שלושים שנה לרומן מר מאני מאת א.ב. יהושע נערך ביוני האחרון אירוע חגיגי במכון, עם הרצאה של יהושע על השיחה החמישית בספר. לאחרונה (16.11.21) פורסמו דבריו במוסף תרבות וספרות של "הארץ". כעת הם מובאים כאן במלואם, כפי שפורסמו בעיתון:   מהיכן הגיע אלי מר מאני בבחירות 77', בחירות ה"מהפך", הצטרפתי לתנועת "שלי" של לובה...
23.11.21

אקדמיה, אבל אחרת – סרטון תדמית חדש

יש לנו צורך דחוף בשפה חדשה, במבט עדכני, בפתרונות שעדיין לא נוסו, נוכסו ונמאסו. מכון ון ליר בירושלים מציע דרך אחרת לשאול את השאלות. אקדמיה, אבל אחרת. בשנה החולפת יצאנו להרפתקה במסגרת הצילומים לסרטון התדמית החדש שלנו, עם צוות מוכשר ומסור שלקח חלק בימי צילום גדושים ומהנים במכון ומחוצה לו. שחינו עם כרישים, ביצענו חפירות...
5.5.21

הפוליטיקה של התקווה

סנונית ראשונה מגיליון 53 של תיאוריה וביקורת שעתיד לראות אור בדצמבר: מאמרה של מיכל גבעוני "תקוות בטלות – הפוליטיקה הרגשית של החזרה לעתיד" עכשיו בפרסום מוקדם. המחאות שהתעוררו בקיץ 2020 ושנמשכות עד היום, שהצטיירו תחילה כפרץ מבוזר ואקלקטי של התנגדות אזרחית, התלכדו מאחורי דרישה פוליטית נחרצת אחת. הסיסמאות המלוות אותן – ״הם הייאוש, אנחנו התקווה״,...
17.11.20

מעבר לסגר: ביו-אתיקה בזמן קורונה

הנתונים העדכניים מהעולם מראים כי נכון לכתיבת שורות אלו נדבקו בנגיף הקורונה יותר מ-29 מיליון איש ברחבי הגלובוס ויותר מ-900,000 בני אדם נפטרו כתוצאה ממנו. ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, חווה מה שמכונה "גל שני" של המחלה. על רקע זה צף ועולה שוב ויכוח נוקב בין המצדדים בסגר כללי לצורך הגנה על הציבור כולו, לבין...
14.9.20

משבר בלבנון

פיצוץ עז החריד אתמול (4 באוגוסט 2020) את ביירות, עיר הבירה של לבנון. בעת כתיבת שורות אלו, ממדי הקטסטרופה עדיין לא ידועים במלואם. אלפים נפגעו ושכונות שלמות קרסו. ראש הממשלה הלבנוני הכריז על מצב חירום ועל יום אבל לאומי. לבנון במשבר. אך המשבר התחיל עוד לפני הפיצוץ; הוא התחיל אף לפני הקורונה. למעשה, לבנון נמצאת...
6.8.20

אז מה זה קורונה?

מגיפה היא התפשטות מהירה של מחלה. זוהי תופעה רפואית, תופעה ביולוגית. אך הרפואה והביולוגיה לבדן לא מספיקות להבנת התופעה במלואה. מגיפה אינה רק דבר שקורה לנו: האופן שבו אנחנו מבינים את המחלה והדרכים שבהן אנחנו מגיבים לה יכולים להגיד לנו רבות על החברה והתרבות של תקופתנו. בסוף אפריל 2020 שוחח פרופ' אורן הרמן עם ההיסטוריון...
18.7.20