כל המאמרים
פמיניזם ומגדר
לאן נעלם השלום?
בינואר 2025 פרסמו הפורום לחשיבה אזורית ותחום ישראל במזרח התיכון במכון ון ליר את מסמך המדיניות "היום שעכשיו: חלופות למדיניות ישראלית שוחרת שלום". המסמך נכתב בעקבות 7 באוקטובר והמלחמה בעזה והוא ניתח את המדיניות הישראלית שקדמה לאסון ואת ההנחות שעליהן נשענה. סדרת הסרטונים התיעודית "היום שעכשיו", בבימויו של אסף בנית, מבקשת להציג את השאלות האלה...
27.8.26
מחסום.כתיבה
אנחנו עומדות בפינת קפה צפופה מדי, בנישה שיוצאת ממסדרון ארוך, לבן מדי, בהפסקה קצרה מדי, ביום הראשון של הסדנה במוסד הנחשב. מהחלונות נשקף נוף של עצי מחט נטועים על מה שנקרא פעם כרם הנזירים בסמוך לשכונה המרוקנת טלביה, שעל ההיסטוריה שלה דיברתי ארוכות עם נאהד. כמה מהמשתתפות מעשנות במרפסת, ואני מתבאסת שהפסקתי לעשן. כשמגיע תורנו,...
23.8.26
על מקומה של תרבות בעידן פופוליסטי-סמכותני
במסכת פסחים (מט ע"ב) מובא סיפורו של רבי עקיבא, המעיד לפני תלמידיו כי לפני שנעשה תלמיד חכם, בימים שבהם הגדיר את עצמו "עם הארץ", נהג לומר: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". תלמידיו, המזועזעים מעט מפרץ האלימות הזה של רבם, שמתבונן בעברו ללא כל נוסטלגיה, ביקשו למתן את דבריו: "אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור...
24.6.26
שיבת ציון, שיבת סדום
הומוסקסואליות, ציונות ויצירת היהודי החדש התנועה לשחרור ההומוסקסואליות והתנועה הציונית הופיעו בד בבד כשתי תנועות מודרניות החותרות לשחרור קבוצות בחברה האירופית שנרדפו והופלו במשך עידנים. שתי התנועות התעוררו בתגובה על מקרים בוטים במיוחד של רדיפה, שזכו לתהודה רבה באירופה בעשור האחרון של המאה התשע-עשרה: בעיקר פרשת דרייפוס בהקשר הציוני ומשפטו של המשורר אוסקר ויילד וסקנדל...
4.6.26
סקרנות ראויה
כשהייתי צעיר, הייתי בריאיון קריטי כלשהו. הייתי לחוץ מאוד, ולכן כששאלו אותי "מה הפעילות שאתה הכי אוהב לעשות?", איבדתי את השליטה בשפה העברית ועניתי "ידע". הבוחנת הסתכלה עליי במבט של חוסר סבלנות משולב ברחמים ואמרה, לא לגמרי בעדינות, שידע זה לא פעילות. לקחתי נשימה עמוקה, העפתי מבט בעץ שנגלה בחלון מאחוריה ושענפיו התנועעו ברוח (שלא...
7.5.26
נשים וכסף, מלחמה ודמוקרטיה
לכבוד יום הנשים הבינלאומי ב-8.3.2026 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לקט נתונים על אודות נשים בישראל. אחד הנתונים עוסק בשכר: כמה מרוויחה אישה לעומת גבר? לא קיבלנו את נתוני השכר עצמם (מדוע בעצם לא?) אלא את הפער המגדרי בשכר, באחוזים. הנתונים שהתפרסמו מלמדים כי בשנים 2023-2017 חל גידול בפער המגדרי בכל שלושת מדדי השכר: בשכר...
3.5.26
אין מדע ללא דמיון, ואין אמנות ללא עובדות
מדע פירושו סקרנות. פירושו לב פתוח וראש פתוח, ותשוקת תגלית, תוביל לאן שתוביל. אבל פירושו גם מבט בוחן. בדיקה קפדנית, ישרה, ללא רבב ועם כניעה מרצון לראיות. מה יש שם בחוץ, איך הגענו לכאן, גבולות הבנתנו – אלה מצויים מעבר לשליטתנו. אבל המדע מספק כלי בעל עוצמה שמאפשר לנו לגלות מה אפשרי, וידע שאיתו אפשר...
18.1.26
מה מספרת שכונת ממילא על עתידה של ירושלים?
אם יש מקום שמספר משהו על השינויים שעברה ירושלים בעשורים האחרונים, ואולי גם מהווה נקודת מבט מסוימת על עתידה, זהו קניון ממילא, או בשמו הרשמי – רובע אלרוב ממילא. הרובע נפתח לציבור בשנת 2007, כמעט ארבעים שנה לאחר שהופיע לראשונה במסמכי התכנון שהגיש האדריכל משה ספדיה לוועדת התכנון המחוזית. המקום ידע אינספור אתגרים, מהלומות ומחסומים...
4.1.26
"האוניברסיטה המשודרת" כפרפרזה על גלי צה"ל והשידור הציבורי
ב-1987, במלאת עשר שנים לסדרת "האוניברסיטה המשודרת" של גלי צה"ל, ציין שר הביטחון, יצחק רבין, בגאווה שצה"ל הוא הצבא היחיד בעולם שמשקיע בהוראת פילוסופיה יוונית. מפעל "האוניברסיטה המשודרת" הוא אכן אבן דרך בתרבות הידע הישראלית. כשתרצה יובל אלחנתי ז"ל ייסדה אותו ב-1977 – בברכת הדרך של מפקד גלי צה"ל אז, מרדכי נאור – לא היה...
22.12.25
הצצה לפורום: סוריה
בדצמבר 2024 הוכה העולם בתדהמה עם נפילת המשטר הסורי בהנהגת בשאר אל-אסד, אחרי שנים של מלחמת אזרחים עקובה מדם שפרצה כבר בשנת 2011, וכשנראה היה שמשטר אסד יציב מתמיד. משטר אסד, שהחל ב-1971 בהנהגת אביו של בשאר, חאפז, נודע ביד הברזל שנקט נגד מתנגדים מבית ומחוץ, ובפולחן האישיות שנבנה סביב המנהיג ומשפחתו. עכשיו, כמעט שנה...
20.10.25
"נולדת חופשי ואתה עושה את זה": המרחב, האמנות והפוליטי
בעקבות הסרט Know Hope: The Abstract and the Very Real "נולדת חופשי ואתה עושה את זה", אומרת ילדה לאדם יקותיאלי, האמן המוּכּר בכינוי Know Hope, שאותו היא פוגשת ברחוב בזמן שהוא מצייר על הקיר החשוף את הדמות שהפיץ ברחובות תל אביב כבר מתחילת שנות האלפיים – דמות ארוכת גפיים בצבע לבן, שמחוותיה מלאות ברגש וברוך,...
28.8.25
הילדים ממנזר סן סימון: סיפור חברתי של מאבק והכרה
בקיץ 1951 הוקם במנזר סן סימון בירושלים בית חולים מקומי בניהול אלי"ן (אגודה לעזרת ילדים נכים) לטיפול בילדים שנפגעו ממגפת הפוליו העולמית בתחילת שנות החמישים. המגפה פגעה ב-4,700 ישראלים, 15 אחוזים מהם מתחת לגיל 14, ו-760 מהנפגעים מתו מהמגפה. נגיף הפוליו גורם בין השאר לחולשת שרירים ובמקרים רבים לניוונם ושיתוקם. שיתוק השרירים מופיע בעיקר בגפיים...
9.3.25
בין מגזר לתנועה: החרדיות במבט מחודש
במציאות הנוכחית החרדיות נתפסת כ"בעיה" עכשווית, כמתנגדת למודרניות, אך זו אינה התמונה המלאה. הספר "חרדים אל דברו" של הרב מנחם נאבת מציע גישה רפלקטיבית חדשה המַפנה את המבט אל הגרעין הדתי והמסורתי של החרדיות, אל עבר קריאה אותנטית שהיא מעבר לתפיסות ולדימויים המוכרים. זוהי צלילה פנימה בידי המחבר אל תוך עיקרי ספרו, שיידון בהרחבה במפגש...
5.3.25
הפלה חופשית? מלכוד 22 של המאבק בעד הזכות להפלה בישראל
האם לנשים בארץ יש חופש להפסיק היריון לא רצוי? התשובה, שאמורה להיות פשוטה, מורכבת הרבה יותר מ"כן" או "לא". המאמר דן בתחום האפור של הפלות בישראל בעקבות הסרט הדוקומנטרי "הפלה חופשית", זוכה פרס התחקיר בפסטיבל חיפה, שהוקרן במכון ון ליר לציון יום הנשים הבינלאומי. האם לנשים בישראל יש חופש להפסיק את הריונן? לכאורה, עיון בספר...
27.2.25
אני רוצה משיח! לקראת אנרגיה משיחית מווּסתת
העברית והחרדה המשיחית "לשון היא שמות. בַּשֵּׁם חתומה עוצמתה של הלשון, חתומה התהום שלה. [...] הללו שֶׁחָזְרוּ ועוררו את הלשון העברית לחיים לא האמינו במשפט שהביאו בכך עלינו. ולוואי וקלות הראש שהנחתה אותנו בדרך אפוקליפטית זו, לא תהיה לנו לרועץ". ("וידוי על לשוננו", גרשם שלום) במילים הללו, שכתב גרשם שלום לפרנץ רוזנצווייג סביב הפולמוס...
17.2.25
"הקול הליכודי" בצל המלחמה
מחשבות בעקבות מפגש של הפורום "מעבר לדמיון הליברלי" "רגע, רגע. אנחנו מדברים על טוב משותף, על הסדרים אזרחיים רב-תרבותיים, ועל חיים משותפים. אבל אני רוצה לעצור ולשאול – כמה ליכודניקים יש בחדר הזה?" כארבעים איש ישבו בקהל, כולם אקדמאים ואנשי חברה אזרחית משמאל ומימין שעוסקים בחיים משותפים. "מי כאן הצביע ליכוד?" שאל הדובר שוב. יד...
30.7.24
המזרחי ו"המזרחי": עוד צד לסיפור של משפחת אבוחצירא
באופן מפתיע יש הרבה קווי דמיון בין הרב חיים דרוקמן לאהרן אבוחצירא – שניהם עולים, שניהם בוגרים של כפר הרא"ה, שניהם שירתו בנח"ל הדתי. שניהם גם היו חברי כנסת מטעם המפד"ל, באותן שנים. אם כך, למה הציונות הדתית של אבוחצירא נדחתה וזו הרדיקלית, המשיחית, של דרוקמן התקבלה? מה הפך את דרוקמן להמשך טבעי של הציונות...
21.7.24
בתוך המסך: "מה אימהות מבינות בביטחון?"
אימהוּת, מלחמה ומחאה בעקבות הסרט "ארבע אמהות" יש לי מקום בפנים שהוא אנרכיסטי לגמרי, זה המקום של האימהוּת. יש רגעים שלא אכפת לי כלום מהמדינה, כי אלה הילדים שלי וזה כל מה שאכפת לי. והצליל הזה, שנמצא לדעתי בכל אמא, הוא תמיד אנרכיסטי ותמיד מתנגש עם ערכי הנאמנות למדינה. וזה קול שהמדינה רוצה לאלף. (רונית...
3.3.24
זמן מלחמה, זמן מגדר, זמן שוויון
זמן מלחמה הוא זמן גברים, זמן גבריות. זה זמן שבו מתחדדים תפקידי מגדר מסורתיים, מתחדד ההבדל בין מי שנלחמים בחזית לבין מי שמחזיקות את הבית. גם כאשר יש מי שחצו את קווי הגבול המגדריים – נשים לוחמות בחזית, גברים שמטפלים בילדים כאשר בנות זוגן במילואים, אלו עדיין בגדר היוצאים מן הכלל ולא הנורמה. המלחמה נלחמת,...
23.1.24
"והדרך עודנה נפקחת לאורך": סיכום שנת 2023
שנת 2023 הייתה מורכבת ומטלטלת ברמה המדינית, הלאומית והחברתית גם יחד. הסדקים שיצרו ההפיכה המשטרית הפכו למפגן סולידריות חסר תקדים לנוכח המציאות הנוראה שנקלענו אליה משבעה באוקטובר. בחודשים שלפני כן התקיימו אצלנו במכון ון ליר בירושלים פעילויות רבות ונוספו תכנים מגוונים: הקרנות סרטים; מעבדה טכנולוגית לחיי רוח; תערוכת תצלומים של אלכס ליבק; פסטיבל רעיונות ירושלמי...
17.1.24
מהי המשמעות של עולם פוסט־קפיטליסטי?
על סדר יום חדש וקבוצת המחקר שקמה במכון בראשית 2021, בשלהי סגרי הקורונה והתמורות שיצרו בשגרת היום והעבודה, התכנסנו כדי לשרטט קווי מתאר של מציאות פוסט־קפיטליסטית בהנחיית ד״ר כפיר כהן לוסטיג. קבוצתנו היתה אחת מקבוצות המחקר של מכון ון ליר שהוקדשו לפיתוח המחשבה הפוסט-קפיטליסטית בכללה. נמנו עליה ארבעה חברים, שתי סופרות ושני סופרים: מיכל ספיר,...
20.7.23
"ליל כלולות" והפוליטיקה המינית של החרדיוּת העכשווית
רחל אליצור היא יוצרת קולנוע חרדית שסרטה "ליל כלולות", מבוסס על ראיונות שערכה עם נשים וגברים בחברה החרדית המתארים את חווית ליל הכלולות שלהם. בסיפורים שרחל אספה מופיעים תיאורים קשים של פחד, חרדה וחוסר הבנה המלווים בכפייה ולעיתים אף באלימות. בעיקר נשים, אך גם גברים, מתארות ומתארים ניתוק רגשי ומפגש מיני טכני ומנוכר. חלק מהנשים...
2.7.23
מה צופן העתיד לסוגיות ביו־אתיות של המחקר הביו־רפואי?
כנס בינלאומי בשיתוף האקדמיה למדעים ומכון ון ליר ההתפתחויות הטכנולוגיות והתגליות המדעיות הביאו את עולם המחקר הביו־רפואי לאופקים חדשים, וכעת נדמה כי המאה העשרים ואחת תפרוץ את גבולות הדמיון שלנו בכל הקשור ברפואה, מתרופות חדשות ועד לטיפולים שיתאימו בדיוק למבנה הגנטי הייחודי ולהיסטוריה הרפואית של החולה. עם זאת התפתחויות מבטיחות מעין אלו גם מעלות שאלות...
28.12.22
בתוך המסך: מה למדתי מהסדרה "הנבחרות"?
את רוצה להיכנס לכנסת ישראל? קודם כל תעבדי על עיבוי הקול שלך. לאחר מכן תתכונני לזה – הולכים לבחון אותך מרגל ועד ראש, וכדי להיכנס למועדון הגברי הזה תהי חייבת "להוריד" מהנשיות שלך. וכל זה גם אם לא הגעת לצמרת הפוליטית או לקבינט הביטחוני. זו היא ה"חוויה" שהזכירה דליה איציק בפרק הפותח של "הנבחרות" של...
23.10.22
דעה: יש חדש תחת השמש? תשאלו את אגריפס
מחשבות על תשעה באב האם יש מקום להמשיך ולהתאבל על "העיר החרבה והשוממה", כפי שנכתב בתפילת ליל ט' באב, אל מול ירושלים הבנויה, ולצום על חורבן וגלות בעידן של ריבונות מדינית בארץ ישראל? נדמה שהתשובה חיובית. החשיבות בהמשך אזכור חורבנה של ירושלים נעוצה בצורך לזכור ולהזכיר למה עלולה להביא הקנאות, צורך שעליו כותבת ד"ר דפנה...
4.8.22
מה הסיפור של חורים שחורים?
חור שחור נולד ממוות. כוח המשיכה של כוכב ענק שקורס אל תוך עצמו הוא כוח כה חזק עד שאפילו אור לא יכול לצאת ממנו, ומכאן השם של התופעה. אבל למרות שמקורם במוות, החיפוש אחר חורים שחורים הוא אחד הסימנים המרגשים ביותר של חיים על פני כדור הארץ: התשוקה של האנושות להבין את היקום ואת מקומה בתוכו. ...
31.5.22
דעה: פליטים, לא יהודים
שוב יש מלחמה באירופה. שבעים ושבע שנים אחרי המלחמה ההיא. שוב יש חשש למלחמה עולמית, לתוהו ובוהו שיסחף את כולנו למעגל של דם ואובדן – אובדן החיים והבית. בחודש מרץ 2022 ערך מכון ון ליר בשיתוף פעולה עם סינמטק ירושלים אירוע שעסק בהתמודדות של ישראל כמדינה יהודית עם מבקשי מקלט ופליטים. ערך את האירוע שי...
29.3.22
תרומת איברים מבעלי חיים
השתלות איברים נמצאו תמיד בחזית הטכנולוגיה ומדע הרפואה, ועצם הרעיון של העברת איבר מגוף אחד לגוף אחר פִּרנס במשך שנים את מחוזות הדמיון של רפואת העתיד. אך גם כשהרפואה הזו מתממשת וטכנולוגיית ההשתלות מצילה חיים ברחבי העולם יום יום, עדיין רודף אותה צילו של המחסור באיברים להשתלה. אולי הפתרון הוא השתלות ממקורות לא-אנושיים? יש פיתוחים...
20.3.22
בתוך המסך: למה נפלה חברון החדשה?
**אזהרת ספוילר** הסדרה "שבאבניקים", מבית מדרשו של היוצר, התסריטאי והבמאי אלירן מלכה, מגוללת את סיפורם של ארבעה תלמידי ישיבה חרדים, שבסיומה של העונה הראשונה מסולקים מן הישיבה. במהלך העונה השנייה, כשמתברר ששום ישיבה אינה מוכנה לקבל אותם, הם מוצאים פִּרצה בחוק שמאפשרת להם להקים ישיבה בלב רחוב ירושלמי חילוני. מטרתם לחמוק מצו הגיוס, אבל בעיקר...
2.3.22
מדד המגדר 2021: פערים מגדריים בזִקנה
מגפת הקורונה הביאה להפניית תשומת הלב הציבורית לאוכלוסייה המבוגרת בישראל, הן מפאת הפגיעוּת הרבה יותר למחלה בגילאים המבוגרים והן מפאת ההשלכות של הבידוד החברתי, שנקבע כדרך התמודדות עיקרית עם המגפה. הפניית מבט מגדרי לאוכלוסייה המבוגרת מגלה, שלא במפתיע, פערים עמוקים המלמדים על שוני ניכר באופן ההתנהלות של חיי נשים לעומת חיי גברים בגיל המבוגר. כך...
28.12.21
הבית הפילוסופי ורוח הרפאים הנשית
״קח לך אישה ובנה לה בית״ שר לפני שנים אריק איינשטיין. בכך הוא ביטא דימוי מושרש בתרבות המערבית של ביתיות והקשר שלה לנשיות. בדמיון המערבי הבית איננו רק החלל הפיזי שבו אדם רשאי להניח את חפציו ולנוח. הבית נתפס כגילום פיזי של האדם עצמו ושל האוטונומיה שלו על חייו. האישה מגלמת את הביתיות, בגופה ובפעולותיה,...
15.12.21
דעה: להט"ביוּת ללא גבולות
השבוע ישוב ויתקיים מצעד הגאווה בירושלים, לאחר שבשנה שעברה הוא בוטל בשל מגיפת הקורונה. בימים הקרובים יהיו מי שיעלו שוב את השאלה – מה למצעד זה ולירושלים? מה לעיר הקודש ולמצעד שיש שתופסים אותו כמיני ופרובוקטיבי? דניאל יונס יענה על השאלות מנקודת מבטו ומתוך ההקשרים שאליהם הן משתייכות. כיליד וכתושב ירושלים, שפעיל למעלה מעשור בקהילה...
30.5.21
האיגרות – אלרסאא'ל. מילים כגשר מחבר
"מה הטעם בחילופי איגרות בין שני משוררים?" תהה מוחמד דרוויש באיגרתו הראשונה. במשך שנתיים החליפו ביניהם שני המשוררים הפלסטינים, מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם, איגרות שהפכו לנכס צאן ברזל של הספרות והפואטיקה הערבית המודרנית. הן קובצו לספר "אלרסאאֵ'ל – האיגרות" שתורגם לעברית על ידי ד"ר חנה עמית־כוכבי. איאד ברגותי שימש עורך התרגום, ד"ר תמי ישראלי עורכת...
24.3.21
פערים מגדריים בפוליטיקה
בחירות רביעיות לפנינו, עם פער מגדרי בפוליטיקה שאינו מצטמצם, פער העולה בקנה אחד עם המגמות של הספר שהוצאנו השנה – "פערים מגדריים בפוליטיקה בישראל", בעריכתן של מיכל שמיר, חנה הרצוג ונעמי חזן. במאמר קצר זה חנה הרצוג פורשת את הפער הזה, שנבחן בשלושה היבטים מרכזיים: האחד – מידת ייצוגן של נשים בכנסת ובממשלה, השני –...
21.3.21
דעה: יום *הנשים* הבינלאומי
קול קורא, מוכרת למשטרה, טיפוח גוף. מה המילים האלו מעוררות בך? לקראת יום *הנשים* הבינלאומי הדס בן אליהו מדגישה את המשמעות המגדרית של מילים המשמשות אותנו ביומיום, ואת חשיבותה של התארגנות משותפת של נשים ככוח שיוצר שינוי. כבר כתבו בעבר (נסרין מזאוי, נינה מזרחי) והנה אני כותבת שוב לקראת יום הנשים הבינלאומי – נשים ולא...
8.3.21
שני צידיה של הגלובליזציה של זיכרון השואה
ב-27 בינואר 1945 נכנסו כוחות סובייטיים למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו ושחררו אותו. ההערכה היא שבאושוויץ-בירקנאו נרצחו במהלך קיומו כ-1.1 מיליון יהודים וכמאה ושלושים אלף צוענים, פולנים, שבויים סובייטיים ואסירים נוספים מכל רחבי אירופה. השם "אושוויץ", גם אם לא מיד לאחר המלחמה, הפך לסמלה של השואה ושל זוועות הנאצים ולמעשה לסמל האולטימטיבי לרוע האנושי. מחנה אושוויץ-בירקנאו...
25.1.21